#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. א גר שמת וזכה אחר בנכסיו האם אוסרוהאם יכול לבטל?</p>	מת בערב שבת - אפ' זכה בשבת אוסר, שיכל לזכות בערב שבת מת בשבת - אפ' החזיק ישראל אחר אינו אוסר מפני שלא יכל לזכות בערב שבת.&nbsp;&nbsp;</p>לרב נחמן שאומר שיורש מבטל בשבת יפרש 'אוסר' עד שיבטל, אבל יכול לבטל בשבת. ר' יוחנן אמר שזה כב&quot;ש שאסרו לבטל בשבת. אבל לשמואל ניחא שאין מבטלים בשבת אם לא יכל לבטל מערב שבת.</p>	עירובין עא.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. ב האם אפשר לבטל רשות בשבת ובמה נחלקו?	לב&quot;ש אין מבטלין, לב&quot;ה מבטלין.עולא אמר שלב&quot;ה נעשה כאומר לו כלך אצל יפות, אביי הקשה במת נכרי בשבת מאי איכא למימר, לכן פ' שלב&quot;ש ביטול רשות זה להקנות ולכן אסור בשבת, ולב&quot;ה זה רק הסתלקות ומותר בשבת.</p>	עירובין עא.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. ג &quot;בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב לזה ביין ולזה בשמן צריכין לערב&quot; מאי שנא?	לרב שכאן זה כלי אחד וכאן זה כמו שני כלים, ובשני כלים ודאי אינו מועיל.לאביי אין ראיה, דאיכא למימר שגם שני כלים אפשר, אלא יין ושמן הבעיה שלא ראוים להתערב. </p>	עירובין עא.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא. ד במה נחלקו ת&quot;ק ור&quot;ש האם לזה ביין ולזה בשמן יכולים לערב (2)? י	רבה:&nbsp;&nbsp;בחצר שבין שני מבואות ור&quot;ש התיר את האמצעי עם החיצונות ולטעמיא שלא חושש שיחליפורב יוסף: נחלקו במחלוקת ריב&quot;נ וחכמים האם יין ושמן יחד נחשבים חיבור. </p>	עירובין עא.		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא: א לזה ביין ולזה ביין האם צריכים לערב, היכי דמ ובמאי פליגי?וכיצד הלכה?</p>	לתנא דמתנ' אינם צריכים לערב, לר&quot;א בן תדאי צריכים לערב. אמר רב ברונא אמר רב הלכה כר&quot;א בן תדאי [דייק מכאן רב יוסף כשיטתו].רבה: אם כל אחד נתן יין אין מחלוקת, והמחלוקת כשקנו בשותפות, ונחלקו אם יש ברירה (ע' רש&quot;י). </p>רב יוסף: נחלקו כשעשו שיתוף בלא עירוב, ונחלקו במחלוקת ר&quot;מ ורבנן אם מועיל לחצר שיתוף במקום עירוב. </p>	עירובין עא:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא: ב במה עושים עירוב חצרות, ובמה שיתוף מבואות?	עירוב בפת, שיתוף ביין (וגם דברים אחרים מועילים).	עירובין עא:		ו'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עא: ג האם מועיל עירוב במקום שיתוף ושיתוף במקום עירובוכיצד נאמרה ההלכה?</p>	מעיקר הדין ודאי מועיל אבל לר&quot;מ אינו מועיל כדי שלא לשכח את התינוקות, לחכמים מועילנחלקו רב נחומי ורבה, חד אמר שבפת לכו&quot;ע מועיל, והמחלוקת ששיתפו ביין. וחד אמר שהמחלוקת בפת אבל ביין לכו&quot;ע אינו מועיל. </p>אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר&quot;מ. רב הונא אומר מנהג כר&quot;מ. ור' יוחנן אמר נהגו כר&quot;מ. </p>{הרמב&quot;ם וכן פסק בשו&quot;ע כר&quot;מ וכדברי האומר בפת כו&quot;ע לא פליגי, והראב&quot;ד נקט כמ&quot;ד ביין כו&quot;ע לא פליגי. אבל הרמ&quot;א (ע&quot;פ הרא&quot;ש) פסק כחכמים (כר' יוחנן שרק לא מוחים במי שעושה כר&quot;מ וע' תוס') ואפ' לא נשתתפו אלא ביין מועיל}.</p>	עירובין עא:		ו'
